ביום חמישי בערב עדיין יש ארונות מלאים, והיומן מראה שישי בבוקר. בין שני הדברים האלה צריך להשאיר מקום לשבת, ולכן ההובלה מתחילה מהשעה שבה צריך לסיים.

יום ושעה נרשמים לפני שבוחרים.
חמישי מכין, שישי מעביר
בשישי אין זמן לפתוח ארונות. מה שלא נארז ביום חמישי נארז בזמן שהמוביל כבר עומד בדלת, וכל דקה כזו נלקחת מהחלון שלפני השבת. לכן עוברים בחדרים עוד בחמישי, מרוקנים מגירות, עוטפים מה שעדין ומשאירים לבוקר רק את מה שנשלח בו.
המטבח דורש תשומת לב משלו. אוכל במקפיא ובמקרר לא מחכה, והמכשיר צריך להתרוקן ולהתנתק מוקדם ממה שנדמה. את סדר העבודה הזה מפרט אוכל שנשאר במקפיא, ומי שמעביר בשישי מתחיל בו כבר ביום שלפני.
רשימה קצרה על דף אחד עוזרת יותר מזיכרון: מה ארוז, מה עדיין פתוח ומה נשלח בבוקר. מי שכתב אותה בחמישי בערב מגיע לשישי עם תוכנית, ולא עם תחושה שהכול כמעט מוכן.
ציוד כבד לא מפרקים בבוקר שלפני השבת. מי שמעביר מכשיר כושר שנפרק לפני היציאה קובע בחמישי מה נשלף ומה נשאר מחובר, וכך המוביל מגיע לפריט שכבר מוכן לנשיאה ואין צורך להשקיע בו שעה שאין.
גם הפריטים הקטנים מקבלים מקום. קרטון אחד עם מפתחות, מטענים וכלים בסיסיים נשאר בנפרד ונוסע אחרון, כדי שבערב הראשון לא יצטרכו לפתוח כל קרטון בחיפוש אחר מברג.
מי שמעביר מקרר מתאם גם את ההפשרה: מכשיר שנסגר בחמישי בערב מגיע לשישי יבש וקל יותר לנשיאה. מי ששכח מוצא בבוקר מים על הרצפה ושעה שנגמרת על ניגוב.
גם הצד שמקבל צריך להיות מוכן. מי שמקבל בבית החדש בודק מראש שהחדר פנוי ושהדלת הרחבה פתוחה, כדי שהעבודה בשישי תתחיל ברגע שהרכב מגיע.
שעת הסיום ולא שעת ההתחלה
המילים לפני שבת אינן זמן. מי שכותב אותן בבקשה משאיר למוביל לנחש, ולכן בודקים מתי נכנסת השבת במקום ובתאריך שלכם וקובעים שעת סיום מוקדמת ממנה, עם מרווח שמתאים לכם. המרווח הוא החלק שמגן על הערב.
הדרך לשעת הסיום עוברת בחישוב לאחור. מתחילים מכניסת השבת, מורידים את המרווח, מורידים את הנסיעה ואת הפריקה, ומה שנשאר הוא השעה שבה העבודה צריכה להתחיל. מי שחושב רק קדימה מהשעה שנוחה לו מגלה אחר כך שהחלון קצר.
גם המרחק בין הכתובות נכנס לחשבון. נסיעה בין שתי עיירות באחר צהריים של ערב שבת עלולה להיות איטית מנסיעה בבוקר, והמוביל שמכיר את הכבישים מעריך זאת טוב יותר ממי שמסתכל על המפה.
מי שמתאם גם את הצד השני, כמו בעל הבית או הדייר הבא, מוודא שהוא פנוי באותן שעות. מפתח שנמסר באיחור יכול לדחות את כל התוכנית, ולכן שעת המסירה נכתבת לצד שעת הסיום.
מבקשים להתחיל מוקדם. שישי בבוקר פנוי יותר מאחר הצהריים, ועיכוב קטן באמצע היום נבלע במרווח רק אם התחלה מוקדמת השאירה אותו שם.
בבניין עם שכנים, ההובלה נוגעת גם בהם. הודעה על המועד ועל המסלול נתלית מראש, והודעה לשכנים לפני הנסיעה מפרט מה כותבים בה ולמי היא מיועדת, כדי שחדר המדרגות יהיה פנוי בשעה שנקבעה.
אם יש גמישות, כותבים אותה בבקשה. חמישי בערב ויום ראשון הם חלופות אפשריות, והמוביל יכול להציע את מה שמתאים לחלון, בלי שמחפשים אותו אחרי שהתאריך כבר נסגר.
מה מתארך בתוך שישי
ארון שעדיין מלא, שולחן שדורש פירוק וחניה רחוקה מוסיפים פעולות לתוכנית. כל אחד מהם אינו גדול, ויחד הם אוכלים את המרווח שנשמר לפני השבת. לכן מונים אותם מראש, ולא מגלים אותם כשהרכב כבר ריק למחצה.
בבניין בלי מעלית מציינים קומות, פניות ומרחק הליכה מהרכב. אם נשארות פעולות ביעד, כמו הרכבה או הצבה בחדרים, מכניסים אותן לבקשה, כי פריט שהגיע ולא הורכב לא הושלם.
פריט עדין עובר בסדר משלו. מראות, מסכים וכלי זכוכית נטענים אחרונים ויורדים ראשונים, כדי שלא יישארו מתחת לארונות. בשישי, כשהזמן קצר, הסדר הזה חוסך הסתובבות עם פריט ביד.
קרטונים שנסגרו בחמישי מסומנים לפי חדר ולא רק לפי תוכן. כשהמוביל מעמיס הוא רואה לאן כל אחד שייך, וביעד אין עצירה כדי להבין מה בקרטון ואיפה להניח אותו.
מי שיוצא מדירה שכורה מוסיף לתוכנית גם את המסירה: ניקיון, צילום ובדיקת החדרים. מסירה של דירה שכורה אחרי שהתכולה יצאה מסדר את הבדיקות האלה, ובשישי מכניסים אותן לחלון ולא משאירים אותן לשעות האחרונות.
הבקשה למוביל מפרטת הכול בבת אחת. מי שמבקש הצעה להובלה ביום שישי לפני כניסת השבת מציין תאריך, שעת התחלה אפשרית ושעת סיום קבועה, מצרף תמונות ומפרט את שתי הכתובות. עם הפרטים האלה המוביל בודק אם התכולה נכנסת לחלון.
פריט אחד בלבד נבדק אחרת מדירה שלמה. הצעה לפריט בודד נשענת על מסלול קצר וגישה נוחה, ובשישי כל חריגה מהם נבדקת מול השעה שנקבעה ולא רק מול המסלול.
כדאי לחשוב גם על מה שקורה אם הרכב מגיע מוקדם מהצפוי. פריטים שכבר ארוזים ומסומנים מאפשרים להתחיל, ופריטים שעדיין פתוחים מחכים, ולכן מי שנמצא בבית בשעת ההתחלה מעדיף שיהיה מוכן יותר מדי ולא פחות.
מי שגר בקומה גבוהה בבניין ללא מעלית מוסיף לתוכנית מנוחה בין הסחיבות ומספר נושאים גדול יותר. בשישי אין זמן לעבוד לאט, ולכן מתכננים מראש כמה ידיים יהיו בכל קומה.
גם הילדים והחיות נכנסים לתוכנית. מי שמשאיר אותם אצל קרוב משפחה לכמה שעות מקצר את העבודה, כי אף אחד לא צריך לעצור כדי לבדוק איפה הם נמצאים.
ובסוף העבודה, לפני שהרכב עוזב את הכתובת הישנה, עוברים פעם אחת בכל חדר ובמרפסת ובמחסן, פותחים ארונות ובודקים מדפים. מה ששכחו בשישי נשאר מאחור עד יום ראשון, ובדירה שכורה זה אומר גם שיחה נוספת עם מי שמקבל אותה.
מי שמקדים את הבדיקה הזאת מוסיף לעבודה כמה דקות, ומרוויח שקט בשעות שנשארות עד כניסת השבת, כשכל דבר שנשכח הופך לבעיה גדולה מכפי גודלו.

שעת הסיום נקבעת עם מרווח.
המפתחות והחדר הראשון
אחרי שהרכב יוצא נשארים כמה דברים שלא דוחים לשבת: מיטה מוכנה, מקום לאוכל ומה שצריך לבית כדי להיות שמיש. מי שהכין אותם בחמישי רק בודק אותם בשישי, ולא בונה אותם מחדש בשעה שנגמרה.
גם הקשר עם המוביל נמשך: מי שמאשר שעה מקבל ממנו אישור ושומר אותו. אם משהו משתנה עד שישי בבוקר מעדכנים מוקדם, כי שינוי שנאמר ברגע האחרון כבר אין מה לעשות איתו.
גם מכשירים שנפרקו ממשיכים להיות עבודה בערב. מי שהעביר אופני כושר זוכר שהכידון והמושב שנשלפו חוזרים למקומם רק אחרי שמחליטים איפה המכשיר יעמוד, ולכן את ההחלטה הזאת מקבלים לפני הנסיעה ולא אחריה.
כשהרכב ריק, בודקים שהמפתחות אצל מי שצריך ושהדלת נעולה. מה שלא הוצב יחכה ליום ראשון, וזה בסדר כל עוד היה ברשימה.